פורים יום תשובה עג 

חג הפורים, יום תשובה תשע"ג

מהותו של חג הפורים, קימו וקבלו היהודים עליהם ועל-זרעם ועל כל-הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל-שנה ושנה. 

אומרת הגמרא, אמר רבא אעפ"כ הדור(חזרו) קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו.חזרו וקבלו היהודים בזמן אחשורוש את אשר קבלו בהר סיני.בהר סיני קבלו עליהם, נעשה ונשמע.קבלו עליהם תורה ומצוות בסיני וקבלו לעשות בימי אחשורוש.

אחת ממצוות חג הפורים, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

נכנס יין יצא סוד, ענינו של היין, הבאת האדם למציאות פנימית אשר אין בה השפעה לחיצוניות.היין מביא האדם לחיבור לעצמיותו, למהותו הפנימי.במהות פנימית זו לא ניתן להבחין בין "ארור המן לברוך מרדכי", מציאות זו הינה בחינת אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

התשובה הינה מיסודות הקשר בין האדם לבוראו.בידוע שהאדם מועד לחטוא, בשל כך נתן הבורא זמנים אשר הינם המסוגלים לחזרה בתשובה.

יום הכיפורים הינו היום המסוגל לתשובה.ידועים הדברים להיותו של יום הכיפורים

כ-פורים.מהידמות יום הכיפורים ליום הפורים, הרי שיום הפורים הוא היום המרכזי, יום תשובה, אשר יום הכיפורים נדמה לו.היוצא מכאן, היות יום הפורים יום תשובה ויום הכיפורים  דומה לו.

יום הפורים יום תשובה.ענינה של תשובה הינה חזרה, חזרה למהות נפש האדם.נשמת האדם הינה בחינת "נשמה שנתת בי טהורה היא".

אומר הזהר  בפרשתנו "ועילא מכלא נשמה דאיהי חילא עלאה למנדע ולמיטר פיקודי דקדשא בריך הוא, תרגום:הנשמה הינה הגבוהה מבין השלוש, נפש רוח נשמה, שהיא כח עליון לדעת ולשמור מצוות הקדוש ברוך הוא.

האדם מצווה על שמירת הנשמה שכן היא המביאה את האדם לידי הקישור לבוראו ע"י ידיעתו יתברך ושמירה על מצוותיו.כאשר מתרחק האדם מנשמתו מביאו הדבר לידי חטא.הריחוק מנשמת האדם נגרם ע"י גורמים חיצוניים, גורמים אשר מסיטים מחשבת האדם.

ויין, ישמח לבב-אנוש, נכנס יין יצא סוד.היין הוא האמצעי לידי שמחה, כדברינו, השמחה ענינה אמונה.הביאה אל השמחה הינה ע"י הבאת האדם לידי מציאות אשר אין בה כוחי ועוצם ידי אלא יש בה בחינת אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי.מציאות שכזו היא המביאה האדם לידי שמחה,שמחת האמונה, השמחה נובעת מההכרה "שיש על מי לסמוך" – על אבינו שבשמים.

נכנס יין יצא סוד, הסוד הינו, נשמה טהורה שבראת בי, אותה נשמה מתגלה ברגע זה בבחינת נשמה אשר אתה בראת אתה יצרת.הקב"ה הוא כל מהותי.בהגיע האדם למדרגה של היכולת "לוותר על שליטה", אשר ייגלה לעיניו ולנשמתו, "אבינו אתה".יש אבא , יש הדואג ושומר ומוליך בדרך הנכונה.

הכרה זו, אבינו אתה, ההכרה, אין אלקים מבלעדיך, היא היא התשובה היא המביאה לידי אשר ישלטו הגויים המה בשונאיהם.מצב זה של ישלטו היהודים הינו רק לאחר ונהפוך הוא, היינו לאחר הביאה למציאות אמונית שאין כמוך באלקים ולא ח"ו מציאות שמהותה אני ואפסי עוד.

במצב זה נבוא לידי קיימו וקבלו היהודים, נחזור ונקבל על תורה ומצוות לא בשל "הכורח" של כפייה, כפה עליהם הר כגיגית, אלא מתוך רצון.רצון שכזה מביא לידי קיימו, קיום לאשר כבר נתקבל בעבר.

חג הפורים הינו הזכרון עבורנו להיות הנהגת העולם הכללית והנהגת עם ישראל וכל אחד בפרטיות, תלויה במעשינו, בקיום אשר כבר קבלנו עלינו.

נעשה ונשמע, עשיתנו היא אשר תביא לידי השמיעה אותה אנו מבקשים

יום כפורים שמח.      

דויד לקס  _אמת